Page 6 - ver1

‫תשובה (‪ )2‬נכונה‪ .‬העובדה שב‪ 2005-‬הופחת גובה הקנס המוטל על נהיגה במהירות מופרזת אינה מחלישה‬
‫את השערת החוקרים‪ ,‬אלא אף מחזקת אותה‪ :‬הפחתת גובה הקנס אמורה לכאורה לגרום לנהגים לחשוש‬
‫פחות מנהיגה במהירות מופרזת‪ .‬הרי הם יודעים שהמחיר שישלמו על כך יהיה נמוך מבעבר‪ .‬אם כן‪ ,‬סביר‬

‫שהירידה בכמות הנהגים שנתפסו עושים זאת באותה שנה נובעת מכוח הרתעתו של מסע הפרסום‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬העובדה ששנת ‪ 2005‬הייתה גשומה במיוחד‪ ,‬ונהגים מקפידים לנסוע לאט בימים‬
‫גשומים מחלישה את השערת המומחים‪ :‬סביר כי פחות אנשים חצו את רף המהירות המותרת ב‪ 2005-‬בשל‬

‫הגשמים הרבים שאילצו אותם לנהוג לאט‪ ,‬ולא משום שנרתעו מנהיגה מופרזת כתוצאה ממסע הפרסום‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬העובדה שב‪ 2005-‬נעשו עבודות תשתית בכביש החוף‪ ,‬שלפיכך היה פקוק רוב שעות‬
‫היום מחלישה את השערת החוקרים‪ :‬פחות נהגים חצו את רף המהירות המותרת מכיוון שהפקקים הרבים‬

‫אילצו אותם לנהוג לאט‪ ,‬ולא משום שנרתעו מנהיגה מופרזת כתוצאה ממסע הפרסום‪.‬‬

‫‪ .13‬התשובה הנכונה היא (‪.)4‬‬

‫כדי לקבוע איזו מן התשובות משקפת את ההבדל בין אשמה לבושה‪ ,‬לשיטתו של ויליאמס‪ ,‬ננתח תחילה את‬
‫הפסקה‪.‬‬

‫תחילה נכתב כי ״כאשר מעשה שעשינו גורם לנו לחוש שתפיסת העצמי שלנו מוכתמת בכתם שהיינו רוצים‬
‫למחוק – זוהי אשמה״‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן להבין כי אשמה היא בעצם תחושה רעה העולה בנו‪ ,‬אשר נוגעת למעשה‬
‫שעשינו‪ .‬כלומר‪ ,‬אנחנו מרגישים רע בנוגע למעשה עצמו‪ .‬בהמשך נכתב כי ״בושה‪ ,‬לעומתה ׳צובעת׳ את תפיסת‬
‫העצמי כולה‪ ,‬ולכן כאשר אנו חשים בושה‪ ,‬איננו רוצים למחוק מעשה מביש אלא להיעלם‪ ,‬למחוק את עצמנו‬

‫כליל״‪ .‬כלומר‪ ,‬הבושה גורמת לנו להרגיש רע לגבי עצמנו באופן כללי‪ ,‬ולא רק לגבי מעשה מסוים‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬מן האמור עולה כי ההבדל בין התחושות נעוץ בדבר שאליו הן נוגעות (אשמה נוגעת‬
‫למעשה שעשינו ובושה נוגעת לאופן שבו אנו תופסים את עצמנו באופן כללי)‪ ,‬ולא לגורם שמביא להיווצרותן‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬לא יהיה נכון לטעון כי ההבדל ביניהן הוא שאחת (אשמה) מתעוררת כתוצאה ממעשה שעשה האדם‪,‬‬

‫ואילו האחרת (בושה) נוצרת מעצם היות האדם מי שהוא‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה כלל לא דובר על האופן שבו אדם חושב שאחרים תופסים אותו (אלא רק על‬
‫האופן שבו הוא תופס את עצמו ואת מעשיו)‪ .‬אם כן‪ ,‬לא יהיה נכון לטעון כי ההבדל בין שתי התחושות הללו‬
‫הוא שאחת מהן קשורה לאופן שבו אדם סבור כי אחרים תופסים אותו‪ ,‬בעוד שהאחרת קשורה לאופן שבו‬

‫הוא תופס את עצמו‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נכתב כי אשמה היא רצון למחוק את הכתם שמעשה כלשהו שעשינו הותיר‬
‫בתפיסת העצמי שלנו‪ ,‬ואילו אשמה מעוררת בנו את הרצון למחוק את עצמנו כליל‪ .‬אין בכך כדי לטעון דבר‬
‫בנוגע ליכולתנו להתגבר על התחושות הללו בפועל‪ .‬ומכאן‪ ,‬שלא יהיה נכון לטעון כי ההבדל ביניהן הוא‬
‫שהתגברות על אשמה מאפשרת לאדם לחזור למצבו הקודם‪ ,‬ואילו התגברות על האחרת מחייבת אותו‬

‫להשתנות כליל‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬נכונה‪ .‬כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬ההבדל בין התחושות הוא אכן שהאחת (אשמה) היא הרגשה רעה של‬

‫האדם בנוגע לפעולה שעשה‪ ,‬והאחרת (בושה) – הרגשה רעה בנוגע אליו עצמו‪.‬‬