Page 18 - 1212
P. 18

‫מועד דצמבר ‪2012‬‬  ‫‪- 17 -‬‬  ‫	חשיבה מילולית ‪ -‬פרק שנ	י‬

                                      ‫קטע קריאה (שאלות ‪)23-18‬‬

                         ‫קראו בעיון את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

    ‫כל חברה אנושית קובעת לעצמה דרכי התנהגות ראויות ובלתי ראויות‪ ,‬ובכך מנסה לכוון את דרכיהם של בני האדם‬                 ‫(‪)	 1‬‬
          ‫החיים בה‪ .‬בעבר היה זה בדרך כלל החוק הדתי אשר קבע איסורים או חובות‪ ,‬ועל ידי כך כיוון את התנהגות‬               ‫(‪	 )5‬‬

‫המאמינים‪ .‬בחברות דמוקרטיות דרכי ההתנהגות הבלתי ראויות מוגדרות בחוקים אשר נקבעים על ידי גוף נבחר‪ .‬חלק‬
       ‫מהחוקים נכללים בקטגוריה של "החוק הפלילי"‪ .‬המיוחד בחוקים הפליליים הוא שההתנהגויות המצוינות בהם‬
                                                      ‫מוגדרות ע ֵברות‪ ,‬והן כרוכות בעונשים‪ ,‬אשר גם הם מוגדרים בחוק‪.‬‬

‫משפטנים נוהגים להבחין בין שני יסודות בע ֵברה הפלילית‪ .‬היסוד הראשון מכונה "היסוד העובדתי"‪ ,‬והשני ‪" -‬היסוד‬                   ‫	‬
   ‫הנפשי"‪ .‬היסוד העובדתי מתייחס לשלושה מרכיבים‪ :‬התנהגות העבריין‪ ,‬הנסיבות בעת ביצוע ההתנהגות‪ ,‬ותוצאות‬                   ‫(‪	 )10‬‬

 ‫ההתנהגות‪ .‬היסוד העובדתי של ע ֵברה יכול להיות מוגדר על ידי כל המרכיבים‪ ,‬או על ידי כמה מהם‪ .‬למשל‪ ,‬הע ֵברה‬
 ‫"תקיפת שוטר" מותנית בקיומן של העובדות הבאות‪ :‬אדם תקף אדם אחר‪ ,‬המותקף הוא שוטר‪ ,‬השוטר עסק במילוי‬
‫תפקידו‪ .‬כלומר‪ ,‬הע ֵברה מוגדרת על ידי התנהגות ספציפית בצירוף שתי נסיבות‪ .‬הע ֵברה "גרימת חבלה"‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬

    ‫מותנית בעובדה אחת בלבד‪ :‬היגרמות חבלה חמורה‪ .‬אין זה משנה מהי ההתנהגות הספציפית שגרמה לה‪ ,‬או מהן‬
                                                                                          ‫הנסיבות שבהן היא התרחשה‪.‬‬

‫בשיטות המשפט המודרניות מקובל שלא לייחס לאדם ע ֵברה פלילית‪ ,‬אלא אם כן התקיים אצלו מצב נפשי מסוים ביחס‬                       ‫	‬
       ‫ליסוד העובדתי‪ .‬זהו היסוד הנפשי ‪ -‬היסוד השני הנחוץ כדי שמעשה יוגדר ע ֵברה‪ .‬השופט אגרנט הגדיר מונחים‬              ‫(‪	 )15‬‬

  ‫הנוגעים למצבו הנפשי של הנאשם ביחס למרכיב התוצאה שבע ֵברה‪" :‬רשלנות"‪" ,‬מחשבה פלילית"‪" ,‬כוונה" ו"פזיזות"‪.‬‬               ‫(‪	 )20‬‬
      ‫ראשית השופט מבחין בין רשלנות‪ ,‬מצב שבו הנאשם לא חזה את אפשרות התרחשותה של התוצאה (אך היה צריך‬                         ‫	‬
                                                                                                                           ‫	‬
 ‫לחזותה)‪ ,‬לבין מחשבה פלילית‪ ,‬מצב שבו הנאשם חזה אפשרות שהתנהגותו תוליד את התוצאה‪ .‬זו האחרונה‪ ,‬החמורה‬
‫יותר‪ ,‬כוללת שתי אפשרויות‪" :‬כוונה" ו"פזיזות"‪ .‬במצב של כוונה‪ ,‬הנאשם לא רק חזה את האפשרות שהתנהגותו תוביל‬                 ‫(‪	)25‬‬
                                                                                                                           ‫	‬
       ‫לתוצאה‪ ,‬אלא אף חפץ בכך‪ ,‬ולכן מצב זה נחשב החמור ביותר‪ .‬במצב של פזיזות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הנאשם‪ ,‬אף שחזה‬
   ‫אפשרות שהתנהגותו תוביל לתוצאה‪ ,‬לא התכוון לכך‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא היה אדיש כלפי אפשרות של התרחשות התוצאה‪,‬‬

                                 ‫מצב המכונה "אדישות"‪ ,‬או שקיווה שהתוצאה לא תתרחש‪ ,‬מצב המכונה "קלות דעת"‪.‬‬

     ‫ברוב הע ֵברות הפליליות המופיעות בספר החוקים מצוין במפורש רק היסוד העובדתי‪ .‬בישראל‪ ,‬כמו במדינות רבות‬
       ‫אחרות‪ ,‬הכלל הוא שבע ֵברות כאלה דרוש שתתקיים אצל הנאשם מחשבה פלילית כלשהי כדי שהע ֵברה תיוחס לו‪.‬‬

   ‫בע ֵברות הפליליות האחרות‪ ,‬בצד היסוד העובדתי החוק מגדיר במפורש גם את היסוד הנפשי‪ .‬כך‪ ,‬הגדרתה של ע ֵברת‬
‫"איומים" מתנה את הרשעתו של נאשם בכך שבעת ביצוע הע ֵברה הייתה לו "כוונה להפחיד"‪ .‬במקרים מסוימים היסוד‬

     ‫הנפשי הוא שמכריע איזו ע ֵברה נעשתה‪ :‬ע ֵברת "רצח"‪ ,‬למשל‪ ,‬מותנית בכוונה‪ ,‬ואילו ע ֵברת "הריגה"‪ ,‬החמורה פחות‪,‬‬
      ‫מותנית במחשבה פלילית כלשהי‪ .‬בצד שתי הע ֵברות האלה מצויה בספר החוקים הע ֵברה "גרימת מוות ברשלנות"‪.‬‬

                                                                                ‫לשלוש הע ֵברות האלה אותו יסוד עובדתי‪.‬‬

                         ‫השאלות‬

                 ‫‪ .	18‬לאיזה מרכיב מתאימה כל עובדה בדוגמה של הע ֵברה "תקיפת שוטר" (שורות ‪?)10-9‬‬

 ‫(‪ )1‬אדם תקף אדם אחר ‪ -‬נסיבות ; המותקף הוא שוטר ‪ -‬נסיבות ; השוטר עסק במילוי תפקידו ‪ -‬התנהגות‬
 ‫(‪ )2‬אדם תקף אדם אחר ‪ -‬התנהגות ; המותקף הוא שוטר ‪ -‬נסיבות ; השוטר עסק במילוי תפקידו ‪ -‬נסיבות‬
‫(‪ )3‬אדם תקף אדם אחר ‪ -‬התנהגות ; המותקף הוא שוטר ‪ -‬נסיבות ; השוטר עסק במילוי תפקידו ‪ -‬התנהגות‬
 ‫(‪ )4‬אדם תקף אדם אחר ‪ -‬נסיבות ; המותקף הוא שוטר ‪ -‬התנהגות ; השוטר עסק במילוי תפקידו ‪ -‬נסיבות	‬

                                                                                       ‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬

‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23