Page 5 - ver2
P. 5

‫בהמשך הכותב מסביר מדוע לדידו זו שאלה שאין שום סיבה לשאול אותה‪ :‬״אי אפשר לחקור את המציאות‬
‫הנפשית באמצעות הגישה הכמותית המדעית‪ ,‬כי תוכני המציאות הנפשית הם בגדר איכויות ולא כמויות‪,‬‬
‫ואין איכות ניתנת לפירוק לכמויות״‪ .‬כלומר‪ ,‬אהבה היא חלק מתכני המציאות הנפשית של אדם‪ ,‬ותכנים‬
‫אלה הם תכנים הנחשבים לאיכויות‪ ,‬ולא ניתן לכמת אותם‪ .‬אם כן‪ ,‬מסתמן כי הרעיון המרכזי שבו עוסקת‬

                              ‫הפסקה נוגע לכך שלא ניתן לבחון את תכני המציאות הנפשית בכלים כמותיים‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬מן האמור עולה כי לא ניתן לחקור את תכני המציאות הנפשית‪ ,‬הכוללים בין השאר‬
‫את רגש האהבה‪ ,‬בכלים כמותיים‪ ,‬ולא כי אין טעם לחקור רגש זה מכיוון שאי אפשר לכמת אותו במדויק‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הכלים הללו אינם מתאימים לחקר אהבה ומציאות נפשית בכלל‪ ,‬אך איך פירוש הדבר כי לא ניתן‬

                                                               ‫לחקור זאת בכלל משום שאינם ניתנים לכימות‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬מן האמור עולה כי במציאות הנפשית המושגים ״יותר״ ו״פחות״ אינם חסרי‬
‫משמעות‪ .‬כאמור‪ ,‬אפשר שנרגיש יותר אהבה לאדם מסוים בהשוואה לאחר‪ ,‬הרי נכתב בפירוש שזה עשוי‬

                                                                                               ‫לקרות בין אחים‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬נכונה‪ .‬מן האמור אכן עולה כי הרעיון המרכזי בפסקה הוא שאמצעים כמותיים אינן מתאימים‬
‫לבחינת המציאות הנפשית‪ :‬הכותב מסביר שאין סיבה לנסות ולמדוד הבדלים בכמות האהבה‪ ,‬מכיוון‬
‫שאהבה‪ ,‬כמו שאר התכנים במציאות הנפשית‪ ,‬היא בגדר איכות‪ ,‬ואי אפשר לפרק איכות לכמויות שניתנות‬

                                                                                                         ‫למדידה‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬מן האמור עולה כי תכני המציאות הנפשית הם בגדר איכויות‪ .‬ומכאן‪ ,‬שאין כל סיבה‬
‫לטעון כי אי אפשר לחקור את המציאות הנפשית בכלים המשמשים לבחינת תכנים אחרים שהם בגדר‬

                                                                                                         ‫איכויות‪.‬‬

                                                                                       ‫‪ .12‬התשובה הנכונה היא (‪.)2‬‬

‫כדי לקבוע איזו מן הדוגמאות המופיעות בתשובות היא דוגמה למטונימיה ולסינקדוכה‪ ,‬נעמוד תחילה על‬
                                                         ‫מהותן של שתי התופעות הללו מתוך ההסבר בפסקה‪.‬‬

‫מטונימיה היא התייחסות לאובייקט כלשהו לא בשמו ממש‪ ,‬אלא בשמו של אובייקט אחר הקשור אליו קשר‬
‫הדוק (למשל‪ ,‬בביטוי ״לקרוא את עגנון״ השימוש בשמו של הסופר‪ ,‬עגנון‪ ,‬מתייחס למעשה ליצירותיו‪ ,‬ולא‬
‫אליו עצמו)‪ .‬סינקדוכה היא סוג של מטונימיה‪ ,‬שבו האובייקט שנוקטים בשמו הוא חלק מן האובייקט השלם‬
‫שמתכוונים אליו‪ ,‬או להפך‪ .‬כלומר‪ ,‬לא נוקבים בשם של אובייקט שקשור לקונספט שאליו מתכוונים‪ ,‬אלא‬

                                                                     ‫ממש לחלק ספציפי שנכלל בקונספט הזה‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬במשפט ״בתום הצגת הבכורה הריע האולם כולו״‪ ,‬המילה ׳אולם׳ מייצגת את הקהל‪.‬‬
        ‫הקהל הוא לא חלק מן האולם (או להפך)‪ ,‬ולכן לא מדובר בסינקדוכה‪ ,‬אלא רק בדוגמה למטונימיה‪.‬‬

‫תשובה (‪ )2‬נכונה‪ .‬במשפט ״הקבלן שכר ארבעה פועלים חדשים‪ ,‬אך עדיין נחוצות לו עוד ידיים עובדות״‪,‬‬
‫המילה ׳ידיים׳ מייצגת למעשה את הפועלים שהקבלן זקוק להם‪ .‬מן הסתם הידיים הן חלק מהפועלים‬

                                                               ‫שיבצעו את העבודה‪ ,‬ולכן זו דוגמה לסינקדוכה‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10