Page 5 - ver2
P. 5
בהמשך הכותב מסביר מדוע לדידו זו שאלה שאין שום סיבה לשאול אותה :״אי אפשר לחקור את המציאות
הנפשית באמצעות הגישה הכמותית המדעית ,כי תוכני המציאות הנפשית הם בגדר איכויות ולא כמויות,
ואין איכות ניתנת לפירוק לכמויות״ .כלומר ,אהבה היא חלק מתכני המציאות הנפשית של אדם ,ותכנים
אלה הם תכנים הנחשבים לאיכויות ,ולא ניתן לכמת אותם .אם כן ,מסתמן כי הרעיון המרכזי שבו עוסקת
הפסקה נוגע לכך שלא ניתן לבחון את תכני המציאות הנפשית בכלים כמותיים.
תשובה ( )1אינה נכונה .מן האמור עולה כי לא ניתן לחקור את תכני המציאות הנפשית ,הכוללים בין השאר
את רגש האהבה ,בכלים כמותיים ,ולא כי אין טעם לחקור רגש זה מכיוון שאי אפשר לכמת אותו במדויק.
כאמור ,הכלים הללו אינם מתאימים לחקר אהבה ומציאות נפשית בכלל ,אך איך פירוש הדבר כי לא ניתן
לחקור זאת בכלל משום שאינם ניתנים לכימות.
תשובה ( )2אינה נכונה .מן האמור עולה כי במציאות הנפשית המושגים ״יותר״ ו״פחות״ אינם חסרי
משמעות .כאמור ,אפשר שנרגיש יותר אהבה לאדם מסוים בהשוואה לאחר ,הרי נכתב בפירוש שזה עשוי
לקרות בין אחים.
תשובה ( )3נכונה .מן האמור אכן עולה כי הרעיון המרכזי בפסקה הוא שאמצעים כמותיים אינן מתאימים
לבחינת המציאות הנפשית :הכותב מסביר שאין סיבה לנסות ולמדוד הבדלים בכמות האהבה ,מכיוון
שאהבה ,כמו שאר התכנים במציאות הנפשית ,היא בגדר איכות ,ואי אפשר לפרק איכות לכמויות שניתנות
למדידה.
תשובה ( )4אינה נכונה .מן האמור עולה כי תכני המציאות הנפשית הם בגדר איכויות .ומכאן ,שאין כל סיבה
לטעון כי אי אפשר לחקור את המציאות הנפשית בכלים המשמשים לבחינת תכנים אחרים שהם בגדר
איכויות.
.12התשובה הנכונה היא (.)2
כדי לקבוע איזו מן הדוגמאות המופיעות בתשובות היא דוגמה למטונימיה ולסינקדוכה ,נעמוד תחילה על
מהותן של שתי התופעות הללו מתוך ההסבר בפסקה.
מטונימיה היא התייחסות לאובייקט כלשהו לא בשמו ממש ,אלא בשמו של אובייקט אחר הקשור אליו קשר
הדוק (למשל ,בביטוי ״לקרוא את עגנון״ השימוש בשמו של הסופר ,עגנון ,מתייחס למעשה ליצירותיו ,ולא
אליו עצמו) .סינקדוכה היא סוג של מטונימיה ,שבו האובייקט שנוקטים בשמו הוא חלק מן האובייקט השלם
שמתכוונים אליו ,או להפך .כלומר ,לא נוקבים בשם של אובייקט שקשור לקונספט שאליו מתכוונים ,אלא
ממש לחלק ספציפי שנכלל בקונספט הזה.
תשובה ( )1אינה נכונה .במשפט ״בתום הצגת הבכורה הריע האולם כולו״ ,המילה ׳אולם׳ מייצגת את הקהל.
הקהל הוא לא חלק מן האולם (או להפך) ,ולכן לא מדובר בסינקדוכה ,אלא רק בדוגמה למטונימיה.
תשובה ( )2נכונה .במשפט ״הקבלן שכר ארבעה פועלים חדשים ,אך עדיין נחוצות לו עוד ידיים עובדות״,
המילה ׳ידיים׳ מייצגת למעשה את הפועלים שהקבלן זקוק להם .מן הסתם הידיים הן חלק מהפועלים
שיבצעו את העבודה ,ולכן זו דוגמה לסינקדוכה.