Page 10 - index
P. 10
מועד חורף 2024 חשיבה מילולית -פרק ראשון - 9 -
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
טבעי להניח שמקור הידע הלשוני של הילד הוא בחשיפה לשימוש שהסובבים אותו עושים בשפה :הלוא השפה ( )1
שילד רוכש היא השפה המדוברת בסביבתו .ואולם ,הנחה זו לכאורה אינה מתיישבת עם העובדה שילדים
מסוגלים להפיק משפטים שלא שמעו מעולם .הקושי הזה עומד ביסודו של פולמוס מחקרי ארוך שנים.
ראשיתו של הפרק המודרני של הפולמוס במאמר רב-השפעה שפרסם הבלשן נועם חֹומסקי בשנת ,1959ובו הונחו
היסודות לתורת הבלשנות הגנרטיבית .חומסקי הבחין בין שני אפיקים שהסביבה יכולה להעביר בהם ידע לשוני ( )5
לילד" :עדויות חיוביות" ו"עדויות שליליות" .עדויות חיוביות הן דוגמאות לשימוש רגיל בשפה שהילד נחשף ( )10
להן -למשל כשהוא שומע שיחה -ועדויות שליליות הן איתותים על שימוש שגוי שהוא עושה בשפה .לפי הגישה
החומסקיאנית ,אי אפשר ללמוד את כללי הדקדוק והתחביר של השפה מעדויות חיוביות בלבד; ומכיוון שהורים
ממעטים להסב את תשומת ליבם של ילדיהם לשגיאות לשון שעשו ,הרי שלידע הלשוני של הילדים מוכרח להיות
גם מקור אחר .לטענת חומסקי ,מקור זה הוא מנגנון מוחי מולד המיוחד לרכישת שפה " -איבר לשוני" -
שמצויים בו עקרונות לשון כלליים ,והוא המאפשר לילדים לחלץ מן הדוגמאות לשימוש בשפה שהם נחשפים
אליהן את הכללים של שפתם -ולהסתמך עליהם בהפקת משפטים חדשים.
אף שהבלשנות הגנרטיבית זכתה לתמיכה רחבה בעשורים האחרונים ,בשנים האחרונות הצטברו ראיות רבות
המערערות את הנחותיו של חומסקי .לדוגמה ,נמצא שהורים דווקא מרבים לספק לילדיהם עדויות שליליות על ( )15
כללי השפה ,אלא שהם עושים זאת באופן עקיף ,באמצעות חזרה על מבעים שהילד שגה בהם -בצורתם הנכונה.
() 20
יתרה מזו ,הורים חוזרים על מבעיו של הילד ברוב המקרים שבהם המבע שגוי ,ורק במיעוט קטן מהמקרים
שבהם המבע תקין -וכך עצם החזרה עשויה לאותת על טעות .במחקרים אחרים נמצא כי ככל שהשימוש
באלמנט לשוני כלשהו -למשל מילה או מבנה תחבירי -רווח יותר בסביבתו של הילד ,כך הילד רוכש אותו
מוקדם יותר .ממצא זה מחזק את הסברה שילדים רוכשים את כללי השפה מהמבעים שנחשפו להם ,באמצעות
הפשטה והכללה .הבלשנות מבוססת-השימוש ,שסברה זו עומדת ביסודה ,נהנית אפוא מיתרון על הגישה
החומסקיאנית :היא אינה מחייבת להניח שקיים "איבר לשוני" מיוחד ,אלא מאפשרת להסביר את רכישת השפה
בהסתמך על כישורים שכליים כלליים ,כגון זיהוי דפוסים והסקה מן הפרט אל הכלל .ואכן ,בשנים האחרונות
זוכה גישה זו לפריחה יחסית.
קריאות התיגר על התאוריה החומסקיאנית אינן מוגבלות לתחום רכישת השפה .מן ההנחה שקיים "איבר לשוני"
מולד נובע שיש תכונות המשותפות לכל שפות העולם -אותו מידע המצוי במנגנון המולד; ואכן ,לאורך כמה () 25
עשורים עמלו הבלשנים הגנרטיביים על איתור אותן תכונות אוניברסליות .ואולם ,קשה למצוא עקרונות שאף
שפה אינה חורגת מהם ,ולא זו בלבד ,אפילו המושגים המשמשים לניסוח העקרונות -למשל "פועל" או "עתיד" - () 30
נטועים במחקר הבלשני הקלסי ,שמקורו באירופה ,ולא פעם אינם מתאימים למציאות הלשונית בשפות שלא
נחקרו במסגרתו .לפיכך ,במקרים רבים ,מי שטוען לגבי עיקרון כלשהו שהוא מתקיים בכל שפות העולם ,טענתו
דומה לטענה שכל בעלי החיים משתמשים בכנפיהם למטרות תעופה :היא שגויה באשר לחלק מבעלי הכנף,
וחסרת משמעות באשר לבעלי חיים אחרים .אף שהדיון בעניין תכונות הלשון האוניברסליות טרם הוכרע סופית,
מסתמן שגם בו תהיה ידה של הבלשנות הגנרטיבית על התחתונה.
השאלות
. 18איזו מן הטענות שלהלן מסכמת באופן הטוב ביותר את ה"קושי" (שורה ?)3
( ) 1לכאורה ,הידע הלשוני של ילדים מבוסס רק על משפטים ששמעו ,ובכל זאת הם יכולים להפיק עוד ועוד
משפטים חדשים
( ) 2לכאורה ,יש משפטים שילדים שומעים פעמים מעטות בלבד ,ובכל זאת הידע הלשוני שלהם מתבסס גם
עליהם
( )3לכאורה ,הידע הלשוני של ילדים מבוסס על השפה המדוברת בסביבתם ,ובכל זאת לעיתים הם מפיקים
משפטים שנחשבים שגויים לפי כלליה של שפה זו
( ) 4לכאורה ,ילדים מסוגלים להפיק משפטים שלא שמעו מעולם ,ובכל זאת השפה שהם מדברים בה היא אותה
שפה המדוברת בסביבת ם
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
