Page 58 - 1014
P. 58
מועד אוקטובר 2014
דוגמה לחיבור שרמתו נמוכה
יש הסבורים כי ,ישנם מהגרים רבים המתלבטים באיזו שפה לדבר עם ילדייהם. 1
נוצרות תהיות רבות ,כגון :האם יש להקפיד לדבר אתם בשפת ארץ המוצא, 5
לדבר בשתי שפות או לדבוק בשפת ארץ המוצא .לעומת זאת ,יש הטוענים כי 10
15
דיבר בשפת הארץ הינה הדרך הטובה ביותר להשתלבות בקרב החברה ,אך, 20
דיבור בשתי שפות ,מעוררת חשש כי בקרב הילדים יווצר בלבול .בחיבורי, 25
אתמוך בגישה הראשונה :יש להקפיד לדבר עם הילדים בשפת ארץ המוצא.
הטענה המרכזית שלפי דעתי הינה הגישה העדיפה ביותר היא ,הגישה
הראשונה הטוענת כי על המהגרים לדבר עם ילדייהם בשפת מוצאם וזאת משום
שגישה זו מקנה לילדים את המורשת הלשונית והתרבותית של מולדתם.
גישה זו ,גורמת לילד לזכור ולהתגאות מהמקום ממנו הגיע .לדוגמא :מתבגרים
רבים מנסים "להצטייר" בפני החברה כישראלים אך שוכחים את המקום ממנו
הגיע ואף מתביישים בהורייהם כתוצאה מלחץ חברתי רב המופעל עליהם.
טיעון נוסף התומך בגישתי הוא ,שימור שפת המוצא ,עוזר לילד להשתלב ולהתקדם
בעתיד בחברה ,מקנה לו ידע ומאפשר לו להעזר בשפה למטרות ,כגון :עבודה,
צבא ,וכדומה .לדוגמא :ילדים שנולדו בארצות הברית ועושים עלייה ארצה,
משמרים את שפת האם שלהם ונעזרים בה רבות למטרות שונות שיעזרו להם
בעתיד.
מנגד ,יש הטוענים כי דיבור בשפת הארץ החדשה הוא הדרך הטובה ביותר
לסייע לילדים להשתלב בחברה ועל ידי כך ,למנוע מהם חוויה של זרות ותלישות.
בנוסף ,דיבור בשתי שפות בבית -מעוררת חשש שבקרב הילדים עלול להיווצר
בלבול ,הן מבחינת רכישת השפה והן מבחינת הזהות התרבותית .לעומת
טענות אלה ,אני עדיין סבורה כי הגישה הראשונה התומכת בדיבור בשפת
המוצא הינה היעילה ביותר וזאת משום ששימור שפת אם תומך בילד ומקנה לו
מורשת לשונית ותרבותית.
לסיכום ,בחיבורי העוסק בנושא האם יש לשמר את שפת האם ,לשלבה יחדיו עם
שפת הארץ או לדבר אך ורק בשפת הארץ ,טענתי שתי טענות התומכות בגישה
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
57
