Page 10 - ver1

‫‪ .19‬התשובה הנכונה היא (‪.)1‬‬

‫תשובה (‪ )1‬נכונה‪ .‬בפסקה השנייה נכתב כי הברומטר שפון‪-‬שוברט השתמש בו כדי למדוד את לחץ האוויר‬
‫הניב תוצאות שחישוביהן שהראו כי גובהו של ים המלח הוא ‪ 115‬מטר מתחת לפני הים‪ ,‬שזהו כמובן ערך‬
‫שגוי (כיום יודעים שהוא נמצא ‪ 400‬מטר מתחת לפני הים‪ .‬ומכאן‪ ,‬שבפועל‪ ,‬לחץ האוויר באזור גבוה מזה‬
‫שנמדד ע״י הברומטר של פון‪-‬שוברט)‪ .‬בהמשך לכך נאמר שהשגיאה במדידותיו נבעה מן העובדה שהברומטר‬
‫שלו הגיע לגבול יכולת המדידה שלו‪ .‬אם כן‪ ,‬משתמע מכך שגם אילו ים המלח היה נמוך עוד יותר‪ ,‬פון‪-‬שוברט‬

‫היה מקבל את אותה תוצאה‪ ,‬שהרי זוהי התוצאה המקסימלית שהברומטר יכול לספק‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬תוצאות המדידות של פון‪-‬שוברט שהראו כי גובהו של ים המלח הוא ‪ 115‬מטר מתחת‬
‫לפני הים דווקא פחות מדויקות מאלה של מור ובק‪ ,‬שכן תוצאות מדידותיהם הראו כי גובהו הוא ‪ 150‬מטר‬

‫מתחת לפני הים (קרוב יותר לערך האמיתי – ‪ 400‬מטר מתחת לפני הים)‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬בחלקה השני של הפסקה נאמר כי בעקבות ממצאיהם של פון‪-‬שוברט ומור ובק מיהרו‬
‫להגיע לישראל חוקרים המצוידים בברומטרים מהמשוכללים שהיו בעת ההיא‪ ,‬וכן כי מדידותיהם נערכו‬
‫במכשירים מדויקים יותר (מהמכשיר שפון‪-‬שוברט השתמש בו)‪ .‬כלומר‪ ,‬בתקופתו דווקא כן היו ברומטרים‬

‫משוכללים יותר מזה שהוא השתמש בו‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬בראשית הפסקה השנייה נכתב כי באותו זמן ממש (כלומר במקביל לתגלית של מור‬
‫ובק) שהה באזור גם החוקר הגרמני פון‪-‬שוברט‪ .‬אם כן‪ ,‬הוא לא בא לאזור ים המלח בעקבות מה ששני‬

‫החוקרים הללו מצאו‪ ,‬אלא פשוט היה שם באותו הזמן‪.‬‬

‫‪ .20‬התשובה הנכונה היא (‪.)4‬‬

‫בראשית הטקסט נכתב שכיום ידוע כי גובהו של ים המלח הוא כ‪ 400-‬מטר מתחת לפני הים‪ .‬אם כן‪ ,‬מבין‬
‫החוקרים הנזכרים בתשובות‪ ,‬פון שוברט סיפק את הערך הכי פחות מדויק (‪ 115‬מטר מתחת לפני הים)‪,‬‬
‫ואחריו מור ובק שהעריכו את גובהו כ‪ 150-‬מטר מתחת לפני הים‪ .‬פון‪-‬רוסגר אומנם סיפק הערכה קרובה‬
‫ומדויקת יחסית – ‪ 426‬מטר מתחת לפני הים‪ ,‬אך דה‪-‬ברטו היה הקרוב ביותר למציאת גובהו האמיתי של ים‬
‫המלח – ‪ 406‬מטר מתחת לפני הים (סטייה של ‪ 6‬מטרים בלבד מגובהו האמיתי)‪ .‬אם כן‪ ,‬תשובה (‪ )4‬היא‬

‫התשובה הנכונה‪.‬‬

‫‪ .21‬התשובה הנכונה היא (‪.)2‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה השלישית מתוארות שתי מדידות שנערכו באמצעות תאודוליט‪ .‬במדידה‬
‫הראשונה שנערכה ב‪ ,1840-‬נמצא כי גובהו הוא ‪ 400‬מטר מתחת לפני הים‪ ,‬ונכתב כי מדידות שנערכו‬
‫באמצעות מכשיר זה שמונה שנים מאוחר יותר הראו כי המדידות הללו מדויקות‪ .‬אם כן‪ ,‬מדידת גובה‬

‫באמצעות תאודוליט דווקא כן מספקת תוצאות עקביות‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬נכונה‪ .‬מן הפסקה השלישית אכן עולה כי מדידת גובה באמצעות תאודוליט מצריכה מבצע‬
‫לוגיסטי מורכב – צוין במפורש כי מדידה שכזו הצריכה עבודת שטח רבה ומדוקדקת‪ ,‬וכי המשלחת שביצעה‬

‫אותה טרחה עשרה שבועות על מדידות מפרכות‪.‬‬