Page 18 - 1014
P. 18

‫מועד אוקטובר ‪2014‬‬  ‫‪- 17 -‬‬  ‫	חשיבה מילולית ‪ -‬פרק שנ	י‬

                           ‫קטע קריאה (שאלות ‪)23-18‬‬

                           ‫קראו בעיון את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

      ‫"הבעיה הפסיכופיזית"‪ ,‬דהיינו שאלת הקשר שבין הגוף לנפש‪ ,‬עוררה עניין רב משחר ההיסטוריה‪ .‬עם זאת‪,‬‬                 ‫(‪	)1‬‬
 ‫המחקר המדעי בתחום זה החל רק במאה ה‪ .19-‬נראה כי אחת הסיבות לכך הייתה הקושי שבמדידת תחושות‪.‬‬                         ‫(‪)	5‬‬
 ‫במשך דורות רבים טענו מדענים כי אי‪-‬אפשר למדוד תחושות‪ ,‬ולכן אין להחיל על המציאות הנפשית את הגישה‬
‫המדעית‪ .‬טענתם התבססה על שתי הנחות‪ .‬ראשית‪ ,‬תחושות הן עניין פנימי ופרטי‪ ,‬שאי‪-‬אפשר למדוד "מבחוץ"‪.‬‬
  ‫כך‪ ,‬אם אדם נדקר על ידי חפץ חד‪ ,‬מתעוררת אצלו תחושת כאב‪ ,‬אך צופה מן הצד אינו יכול לחוש אותה‪ ,‬ולכן‬
  ‫אינו יכול למדוד את גודל הכאב‪ .‬ההנחה השנייה הייתה כי אי‪-‬אפשר ליצור "סרגל תחושתי" שיאפשר להשוות‬

   ‫בדרך כלשהי בין תחושות מסוגים שונים‪ ,‬שכן סוגי תחושות נבדלים זה מזה באיכותם ולא בעוצמתם‪ .‬למשל‪,‬‬
  ‫התחושה המתעוררת למראה הצבע החום של האדמה אינה "חזקה" או "חלשה" מהתחושה המתעוררת למראה‬

                                                         ‫הצבע הצהוב של השמש‪ ,‬אלא היא שונה ממנה באיכותה‪.‬‬

       ‫אחד החוקרים הראשונים שהעזו לעסוק במדידת תחושות היה ארנסט ובר‪ ,‬פיזיולוג גרמני בן המאה ה‪.19-‬‬                  ‫(‪)	10‬‬
   ‫הממצא החשוב ביותר שלו נגע לתחושת הכובד‪ .‬ובר התעניין ביכולתנו להבחין בין משקלים שונים‪ .‬הוא ניסה‬
‫לברר מה ההפרש המינימלי בין משקלן של שתי משקולות שיאפשר לחוש בהבדל ביניהן‪ .‬בניסויים שערך נתבקשו‬                     ‫(‪	)15‬‬
   ‫הנבדקים לקבוע אם יש פער מבחינת הכובד בין שני שקי מטבעות שניתנו להם בזה אחר זה‪ .‬בעבור כל משקל‬
  ‫ניסה ובר למצוא את גודל התוספת המינימלית שיש לספק על מנת שתוספת זו תורגש על ידי הנבדק‪ .‬הוא מצא‬                    ‫(‪	)20‬‬
  ‫כי יכולת ההבחנה אינה תלויה בהפרש המוחלט בין המשקלים‪ ,‬אלא ביחס ביניהם‪ .‬באחד הניסויים הראשונים‬                              ‫	‬
  ‫הושמו בידי הנבדקים פעם ‪ 29‬מטבעות ופעם ‪ 30‬מטבעות‪ .‬התברר כי לרוב הנבדקים די היה בהפרש של מטבע‬                          ‫	‬

     ‫אחד כדי לחוש כי יש הבדל בין המשקלים‪ .‬בניסוי נוסף הניח ובר תחילה בידי הנבדקים ‪ 58‬מטבעות‪ .‬הפעם‬                  ‫(‪	)25‬‬
‫התברר כי לרוב הנבדקים לא די היה בתוספת של מטבע אחד כדי לחוש בהבדל‪ ,‬ונדרשה לשם כך תוספת של שני‬
  ‫מטבעות‪ .‬מסקנתו של ובר הייתה כי כדי שיהיה אפשר להבחין בשינויים במשקל‪ ,‬יש להוסיף אחוז קבוע לגירוי‬

                                                                                                         ‫ההתחלתי‪.‬‬

       ‫ממצאים דומים עלו גם מבדיקה של תחושות אחרות‪ ,‬אף כי לא התקבלו אותם ערכים באחוזים‪ .‬על סמך‬
   ‫ממצאים אלה ניסח ובר חוק ולפיו ההערכה שלנו בנוגע להבדל שבין שני גירויים אינה תלויה בגודלם המוחלט‪,‬‬
   ‫אלא בהפרש היחסי ביניהם‪ .‬היחס בין גודל התוספת לגודל הגירוי ההתחלתי נקרא "מנת ובר"‪ .‬יחס זה קבוע‬
   ‫וייחודי לכל סוג של תחושה‪ .‬יש המכנים את חוק ובר "תורת היחסות של הפסיכולוגיה"‪ ,‬שכן משתמע ממנו כי‬
‫המערכת התפיסתית היא יחסית ותלויה בהקשר‪" .‬תורת יחסות" זו מסבירה‪ ,‬למשל‪ ,‬מדוע הכוכבים אינם נראים‬
   ‫כלל במשך היום‪ :‬אורם אינו בגדר תוספת גדולה דיה לאור החזק של היום‪ .‬אולם בלילה‪ ,‬עם התמעטות האור‪,‬‬

                                                 ‫התוספת שלהם נעשית משמעותית ובעלת משקל‪ ,‬והם נגלים לעין‪.‬‬

 ‫מנת ובר נמדדת באחוזים‪ ,‬ולכן היא יכולה לשמש מדד להשוואת רגישויות בין החושים השונים‪ .‬אפשר להשוות‬                        ‫	‬
‫בין אחוז השינוי הנדרש כדי שיהיה אפשר לחוש בהבדל בחוש אחד לבין אחוז השינוי הנדרש לשם כך בחוש אחר‪.‬‬                   ‫(‪)	30‬‬
‫למשל‪ ,‬בממד הכובד מנת ובר היא ‪ ,3%‬בממד הטעם ‪ ,14% -‬ואילו בממד הריח מנת ובר היא ‪ .24%‬ככל שהאחוז‬

                                                                           ‫נמוך יותר‪ ,‬כך הממד החושי רגיש יותר‪.‬‬

                           ‫השאלות‬

                                           ‫‪ 	.18‬הביטוי "עם זאת" (שורה ‪ )1‬מצביע על ‪-‬‬

                                                                     ‫(‪ )1‬הניגוד בין הגוף לנפש‬
             ‫(‪ )2‬הפער בין טיבה של שאלת הגוף והנפש לבין אופיו של המחקר המדעי בימינו‬

                              ‫(‪ )3‬הניגוד בין הבעיה הפסיכופיזית לעניין בקשר בין הגוף לנפש‬
‫(‪ )4‬פער הזמנים בין תחילת ההתעניינות בבעיה הפסיכופיזית לבין ראשית העיסוק המדעי בה	‬

                                                                                       ‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬

‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23