Page 18 - 1014
P. 18
מועד אוקטובר 2014 - 17 - חשיבה מילולית -פרק שנ י
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
"הבעיה הפסיכופיזית" ,דהיינו שאלת הקשר שבין הגוף לנפש ,עוררה עניין רב משחר ההיסטוריה .עם זאת, ( )1
המחקר המדעי בתחום זה החל רק במאה ה .19-נראה כי אחת הסיבות לכך הייתה הקושי שבמדידת תחושות. () 5
במשך דורות רבים טענו מדענים כי אי-אפשר למדוד תחושות ,ולכן אין להחיל על המציאות הנפשית את הגישה
המדעית .טענתם התבססה על שתי הנחות .ראשית ,תחושות הן עניין פנימי ופרטי ,שאי-אפשר למדוד "מבחוץ".
כך ,אם אדם נדקר על ידי חפץ חד ,מתעוררת אצלו תחושת כאב ,אך צופה מן הצד אינו יכול לחוש אותה ,ולכן
אינו יכול למדוד את גודל הכאב .ההנחה השנייה הייתה כי אי-אפשר ליצור "סרגל תחושתי" שיאפשר להשוות
בדרך כלשהי בין תחושות מסוגים שונים ,שכן סוגי תחושות נבדלים זה מזה באיכותם ולא בעוצמתם .למשל,
התחושה המתעוררת למראה הצבע החום של האדמה אינה "חזקה" או "חלשה" מהתחושה המתעוררת למראה
הצבע הצהוב של השמש ,אלא היא שונה ממנה באיכותה.
אחד החוקרים הראשונים שהעזו לעסוק במדידת תחושות היה ארנסט ובר ,פיזיולוג גרמני בן המאה ה.19- () 10
הממצא החשוב ביותר שלו נגע לתחושת הכובד .ובר התעניין ביכולתנו להבחין בין משקלים שונים .הוא ניסה
לברר מה ההפרש המינימלי בין משקלן של שתי משקולות שיאפשר לחוש בהבדל ביניהן .בניסויים שערך נתבקשו ( )15
הנבדקים לקבוע אם יש פער מבחינת הכובד בין שני שקי מטבעות שניתנו להם בזה אחר זה .בעבור כל משקל
ניסה ובר למצוא את גודל התוספת המינימלית שיש לספק על מנת שתוספת זו תורגש על ידי הנבדק .הוא מצא ( )20
כי יכולת ההבחנה אינה תלויה בהפרש המוחלט בין המשקלים ,אלא ביחס ביניהם .באחד הניסויים הראשונים
הושמו בידי הנבדקים פעם 29מטבעות ופעם 30מטבעות .התברר כי לרוב הנבדקים די היה בהפרש של מטבע
אחד כדי לחוש כי יש הבדל בין המשקלים .בניסוי נוסף הניח ובר תחילה בידי הנבדקים 58מטבעות .הפעם ( )25
התברר כי לרוב הנבדקים לא די היה בתוספת של מטבע אחד כדי לחוש בהבדל ,ונדרשה לשם כך תוספת של שני
מטבעות .מסקנתו של ובר הייתה כי כדי שיהיה אפשר להבחין בשינויים במשקל ,יש להוסיף אחוז קבוע לגירוי
ההתחלתי.
ממצאים דומים עלו גם מבדיקה של תחושות אחרות ,אף כי לא התקבלו אותם ערכים באחוזים .על סמך
ממצאים אלה ניסח ובר חוק ולפיו ההערכה שלנו בנוגע להבדל שבין שני גירויים אינה תלויה בגודלם המוחלט,
אלא בהפרש היחסי ביניהם .היחס בין גודל התוספת לגודל הגירוי ההתחלתי נקרא "מנת ובר" .יחס זה קבוע
וייחודי לכל סוג של תחושה .יש המכנים את חוק ובר "תורת היחסות של הפסיכולוגיה" ,שכן משתמע ממנו כי
המערכת התפיסתית היא יחסית ותלויה בהקשר" .תורת יחסות" זו מסבירה ,למשל ,מדוע הכוכבים אינם נראים
כלל במשך היום :אורם אינו בגדר תוספת גדולה דיה לאור החזק של היום .אולם בלילה ,עם התמעטות האור,
התוספת שלהם נעשית משמעותית ובעלת משקל ,והם נגלים לעין.
מנת ובר נמדדת באחוזים ,ולכן היא יכולה לשמש מדד להשוואת רגישויות בין החושים השונים .אפשר להשוות
בין אחוז השינוי הנדרש כדי שיהיה אפשר לחוש בהבדל בחוש אחד לבין אחוז השינוי הנדרש לשם כך בחוש אחר. () 30
למשל ,בממד הכובד מנת ובר היא ,3%בממד הטעם ,14% -ואילו בממד הריח מנת ובר היא .24%ככל שהאחוז
נמוך יותר ,כך הממד החושי רגיש יותר.
השאלות
.18הביטוי "עם זאת" (שורה )1מצביע על -
( )1הניגוד בין הגוף לנפש
( )2הפער בין טיבה של שאלת הגוף והנפש לבין אופיו של המחקר המדעי בימינו
( )3הניגוד בין הבעיה הפסיכופיזית לעניין בקשר בין הגוף לנפש
( )4פער הזמנים בין תחילת ההתעניינות בבעיה הפסיכופיזית לבין ראשית העיסוק המדעי בה
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
