Page 18 - 0716
P. 18
מועד יולי 2016 - 17 - חשיבה מילולית -פרק שנ י
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
פייר קורניי ( )1684-1606נחשב אחד המחזאים הצרפתים הדגולים בכל הזמנים וגדול כותבי הטרגדיה הצרפתים. ) (1
הטרגדיה היא סוגת תאטרון בעלת מבנה עלילתי נוקשה שהתפתחה ביוון הקדומה ,ואת העקרונות לכתיבתה ) (5
התווה הפילוסוף היווני אריסטו כבר במאה הרביעית לפני הספירה .בימיו של קורניי תפס הדיון בעקרונות אלו
מקום מרכזי בשיח הספרותי ,ובלטו בו שתי גישות .האחת ,שמרנית וטהרנית ,דגלה בהקפדה יתרה על העקרונות
ככתבם וכלשונם .האחרת ,גישתו של קורניי ,הייתה מתירנית וגמישה יותר .אף שכתביו של אריסטו היו נר
לרגליו של קורניי ,הוא קרא תיגר על הפרשנות הפשוטה והמקובלת להם ופירשם פירוש אישי ,והדבר העמידו
בעימות ישיר מול הממסד התרבותי השמרני ששלט בצרפת בימיו.
את עיקר משנתו בתחום התאטרון כינס קורניי בשנת 1660בשלושה מאמרים ,ואפשר לראות בהם תגובה
למבקריו .באחד המאמרים הוא השיב לטענה כי במחזותיו ,ובמיוחד ב"לה סיד" ( ,)1637חטא לעקרונות של ( )10
אריסטו בהציגו עלילה בלתי-סבירה .אף על פי שעלילת המחזה מתבססת על אירועים שהתרחשו באמת (או כך
לפחות האמינו בזמנו) ,טענו המבקרים שהיא אינה מתקבלת על הדעת :אין זה סביר שנערה מכובדת תינשא ( )15
ביודעין לרוצח אביה .לדידם ,לא כל אירוע היסטורי יכול להתקבל על הדעת בתור נושא ליצירה ,והיסטוריה
בלתי-סבירה גרועה מנושא מומצא אך סביר .ברם ,קורניי גרס שאפשר לפרש את הדרישה הקלאסית לסבירות
כדרישה לאמינות דווקא :אין הכרח שעלילת הטרגדיה תהיה סבירה ,אך מה שאינו מתקבל על הדעת חייב להיות
מעוגן בהיסטוריה כדי שהצופים יאמינו בו .אמנם אפשר להשיג אמינות בעזרת סבירות ,אך אפשר להשיגה גם
בעזרת האמת.
במאמר אחר דן קורניי בניגוד שיש לכאורה בין המהנה ובין המועיל .ההנאה היא העונג שהצופה או הקורא מפיק
מן המחזה .התועלת היא הלקח או המוסר שהוא לומד .מבקרי תאטרון רבים סברו ששני המושגים האלה ( )20
עומדים בסתירה זה לזה :כדי להסב הנאה יש לגרום בהכרח להשחתה כלשהי של המידות ,וכדי להפיק תועלת יש ( )25
להשמיע דברי תוכחה ומוסר ,ואלה פוגמים בהנאה הצרופה .הם טענו שעל ההולך בדרכו של אריסטו לבחור בין
המהנה למועיל ,ואילו קורניי חשב שאפשר לשלב בין השניים .לדעתו ,ההנאה מהמחזה הטרגי אינה הנאה חושית
גרידא ,אלא הנאה ייחודית הנובעת מהיכרותם העמוקה של הצופים עם המבנה והעקרונות שהטרגדיה כפופה
אליהם .למה הדבר דומה? למשחק הכדורגל ,שהיכרות עמוקה עם כלליו מעצימה את ההנאה ממנו ,משום שהיא
המעניקה משמעות למראות ולקולות על המגרש .בהנאה כזאת אין כל השחתה של המידות ,ובמושכה את לב
הצופה היא עושה אותו קשוב לדברי המוסר והלקח השזורים בטקסט .אם הצופים לא ייהנו מן המחזה ,פסק
קורניי ,הם גם לא יפיקו ממנו תועלת.
בצדק ישאל את עצמו הקורא המודרני מדוע היה הפולמוס על העקרונות הקלאסיים מרכזי כל כך בעיני בני
התקופה .ובכן ,את הדיון בין קורניי למבקריו יש לבחון לנוכח הלך הרוח ששלט בצרפת במאה השבע עשרה. ( )30
צרפת של הימים ההם רוממה את התרבויות הקלאסיות ,היוונית והרומית ,וראתה בהן דוגמה ומופת בכל תחומי
החיים ,ובמיוחד באמנויות .מה מידת החירות שיוצר בן אותו הזמן היה יכול ליטול לעצמו על הרקע הזה? זו
השאלה שקורניי עסק בה .במידה רבה ,הפרשנות המרעננת שהביא והסדקים שהבקיע בחומת העקרונות
הקלאסיים היו הסנונית הראשונה למגמות המודרניות בתאטרון ,המתנערות לחלוטין מכל כלל ומכל מגבלה.
עקרונותיו של אריסטו. השאלות
.18על פי הקטע ,קורניי חשב שבמחזותיו הוא
( )1היה נאמן ל-
( )2הפר רק כמה מ-
( )3התנער מ-
( )4הביא לידי ביטוי את הפרשנות המקובלת ל-
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
