Page 11 - ver2
P. 11
דהיינו אינן מולדות ,כי אם מושפעות מהנורמות החברתיות שמכתיבה החברה.
תשובה ( )2אינה נכונה .מן האמור עולה כי השימוש בכוח מוסדר בנורמות שקבעה החברה
שהרי הוא תוצר של הבניה פוליטית ותרבותית ,ולא כי הוא יוסדר בעתיד כאשר תושרש
התפיסה שהתנהגות זו היא תולדה של ההבניות האמורות.
תשובה ( )3אינה נכונה .מן האמור אמנם עולה כי הגישה הריאליסטית נעשתה רווחת פחות,
מכיוון שאת מקומה תפסה גישה אחרת שלפיה ,התנהגויות שונות ,כמו למשל שימוש בכוח,
אינן טבעיות כי אם מובנות ומוסדרות על ידי הנורמות המקובלות בחברה ,ולא כי הסיבה לכך
שהיא רווחת פחות משהייתה הינה שאי – אפשר למגר את השימוש בכוח רק באמצעות
נורמות חברתיות ,כפי שנטען בתשובה זו.
תשובה ( )4אינה נכונה .בתשובה זו נטען כי תפיסת השימוש בכוח כהתנהגות טבעית מותנית
בכך שאינו נעשה במסגרת מערכת של נורמות המתירות זאת ,בעוד שבפסקה נאמר כי לפי
הגישה הריאליסטית השימוש בכוח נתפס כהתנהגות טבעית ,ואילו לפי הגישה הנוספת,
התנהגות זו אינה טבעית מכיוון שהיא מוסדרת במערכת של נורמות חברתיות ,ולא עולה מכך
כי ניתן להגביל את המקור להתנהגות (טבעי/לא טבעי) בתנאים מסוימים.
.19התשובה הנכונה היא (.)2
בפסקה השנייה נאמר כי החוקרים מצאו ש"בשפת הסימנים הבדווית יש סדר קבוע למילים
במשפט .סדר זה הוא :נושא – מושא – נשוא ,כמו במשפט "ילד כדור נתן" .נוסף על כך,
מילות השלילה מוצבות תמיד בסוף המשפט" (שורות .)20-22נבחן את המשפטים שמוצעים
בתשובות לאור מידע זה ונבדוק באיזה מהם סדר המילים מתאים לסדר הופעתן בשפת
הסימנים של שבט אלסייד ,כפי שעולה מן האמור.
תשובה ( )1אינה נכונה .ילד תפוח לא אכל – מילת השלילה אינה מוצבת בסוף המשפט כי אם
לפני הנשוא (אכל = נשוא).
תשובה ( )2נכונה .ילד תפוח אכל לא – סדר המילים אכן תואם את סדר המילים שבשפת
הסימנים של בני שבט אלסייד :ילד (נושא) תפוח (מושא) אכל (נשוא) לא (מילת שלילה).
תשובה ( )3אינה נכונה .תפוח ילד אכל לא – במשפט זה מיקומו של המושא (תפוח) והנושא
(ילד) הוחלפו.
תשובה ( )4אינה נכונה .תפוח אכל ילד לא – במשפט זה סדר המילים כלל אינו תואם את סדר
המילים שמאפיין את שפת הסימנים של שבט אלסייד :מושא (תפוח) נשוא (אכל) נושא (ילד).
.20התשובה הנכונה היא (.)3
בפסקה השנייה נאמר כי "החוקרים גילו כי שפת הסימנים של השבט עשירה ומפותחת ,וכי
לא רק אוצר המילים שלה – כלומר הסימנים שבה – הוא ייחודי ,אלא גם מבני המשפטים.
בזכות רוחב היריעה של השפה יכולים דובריה ,כדוברי כל שפה אחרת ,לתאר גם דברים שאין
להם "מילה" בשבילם" (שורות .)16-18כלומר ,העובדה ששפת הסימנים של בני שבט אלסייד
מאפשרת להם לתאר גם דברים שאין עבורם "מילה" ספציפית בשפתם ,נועדה להגים בקטע
את הטענה ששפתם עשירה ומפותחת.
11