למה חשוב לשים לב בכתיבת חיבור בפסיכומטרי?

למה חשוב לשים לב בכתיבת חיבור בפסיכומטרי?

סטודנטים ונבחנים רבים הניגשים לבחינה הפסיכומטרית, נוטים לעשות באופן שיטתי את אותן טעויות בכל הנוגע למטלת החיבור בבחינה. מדובר בטעויות שהן די נפוצות בכתיבה בעברית עבור מי מאיתנו שאינם מתורגלים בכתיבה של מסמכים כתובים ביום-יום, אך הן קריטיות במיוחד בכל הנוגע לחיבור הפסיכומטרי, שהרי הן עשויות לבוא לידי ביטוי בציון הסופי שלנו. אספנו עבורכם מספר טעויות נפוצות החוזרות על עצמן השכם והערב, כך שאם תפנימו את הדברים תוכלו להימנע מאותן טעויות ולהרוויח לא מעט נקודות על החיבור.

1. סימני פיסוק
   
   מה מעורר בכם המשפט, "בואו לאכול ילדים"? לנו אישית זה נשמע כמו הזמנה להסב לשולחן עם משפחת קניבלים. הכתיב הנכון הוא כמובן "בואו לאכול, ילדים"! מסקנה? פיסוק מציל חיים. אם כן, הבדיחה השחוקה על סימני פיסוק נועדה רק כדי להסביר שהטלת סימני פיסוק יכולה לשנות את המשמעות של משפטים.
   אין לכחד כי סימני פיסוק הם חשובים במיוחד: סימני פיסוק הם מאבני הבניין של השפה הכתובה, ממש כמו האותיות, וחשוב להטיל אותם לאורך החיבור ולהקפיד על כך. עם זאת, אין צורך להיכנס לחרדה מיותרת על קוצו של פסיק: בכל זאת לא מדובר בבגרות בלשון, ואפשר לטעות בקטנות פה ושם עם פסיקים, וברוב המקרים זה לא ישנה הרבה. מה שחשוב הוא העיקרון: תשתמשו בסימני פיסוק, כי מהניסיון שלנו, זה לא מובן מאליו.
   איך תדעו מתי להטיל פסיק בצורה נכונה? המסר כאן הוא ללכת עם האינטואיציה שלכם: תקראו את המשפט בלב, ותחשבו איפה מתאים "לקחת אוויר" בעת הקריאה (החרישית כמובן). למה חשוב לשים לב? שבכל משפט יהיה פסיק אחד לפחות (אפילו אם הוא לא בדיוק במקום הנכון); מנגד, זה לא אומר שצריך להטיל סימני פיסוק מיותרים, שהרי זה יוצר תחושה של כתיבה מקוטעת.

2. שילוב משלבים
   
   ישנה נטייה של נבחנים מסוימים "להכריח" מילים מסוימות אל תוך הטקסט, הנתפסות בעיני אותם כותבים כמשלב גבוה, מתוך הנחה שהדבר יעלה את רמת החיבור שלהם. אולם האמת היא שכאשר הטקסט כתוב ברמה לא-גבוהה, ופתאום מוסיפים איזה "כמדומני" או "לעניות דעתי", לא משיגים שום דבר. להיפך, המשלבים השונים נחווים אצל הבודק באופן מעט צורם.

3. לשים לב ללוגיקה הפנימית של הפסקה
   
   בסופו של דבר, בודקי החיבורים פחות מתעניינים ברמת הלשון לכשעצמה, אלא בהיגיון הפנימי של הטקסט (אף על פי שהלשון במובן מסוים בלתי-נפרדת ושזורה בלוגיקה הפנימית). לכן הדבר הכי חשוב שאפשר לשים לב אליו, הוא לראות שהמשפטים נובעים האחד מהשני בצורה מסודרת. ניקח למשל דוגמה אמיתית:

   "להשקפתי תוכניות גמילה מסמים במימון ממשלתי יתרמו לכלל החברה ולא רק למכורים עצמם. החוק הישראלי אוסר את השימוש בחומרים אסורים ולכן מתבצעת אכיפה כנגד מכירה וצריכת סמים. סביר כי אם המכורים יעברו תהליך גמילה ושיקום, הצורך בחומרים הממכרים יפחת."

   גם אם כל משפט הוא תקין תחבירית, אין שום קשר בין המשפטים עצמם. אין מילות קישור, ובעיקר אין הקפדה מהותית על הקשר, נביעה מהמשפט הקודם ונרטיב סדור. לכן, בתום כתיבת פסקה עצרו רגע לקרוא אותה ולוודא כי יש בה אכן רצף הגיוני של משפטים המתחברים אחד עם השני לרעיון אחד שלם ומלא.

4. לא להשתמש בספרות, אלא לכתוב מספרים
   
   לא מדובר בעבירה פלילית כמובן, אלא בעיקר "עניין של סגנון". עם זאת, שווה לשים לב גם לעניין הבא: אל תכתבו משפט כגון "היינו 3 ילדים", אלא העדיפו "היינו שלושה ילדים".
5. מקף מילים לועזיות ומספרים
   
   בעברית, כאשר יש מילת חיבור הצמוד לאות או למילה בלועזית, יש להוסיף מקף ביניהן. למשל: להקת ה-Pink Floyd; או "קיבלנו מנות ל-4 אנשים". לא מדובר בעניין של סגנון אלא בחוקי האקדמיה ללשון.

6. היזהרו מ"מפלצות"
   
   טעות גדולה שתלמידים עושים ללא הפסקה היא כתיבת משפטים ארוכים מדי. חשוב מאוד לשים לב בכתיבת חיבור פסיכומטרי, שאף משפט לא יהיה באורך של יותר מ-3 שורות, מה שאנו מכנים "משפט מפלצת" (כאשר לרוב גם שלוש שורות זה יותר מדי). הסיבה היא שככל המשפט ארוך יותר, כך יש נטייה לעשות טעויות תחביריות (אי הקפדה על נושא ונשוא במשפט, אי התאמה במין ובמספר בין הנשוא לנושא או בין האוגד לנושא וכדומה). בסוף, ההימנעות כאן היא פשוטה מאוד: עברתם את קו הגבול של שלוש שורות? תנסחו את המשפט מחדש כך שיהיה שני משפטים.

לסיכום, לצורך כתיבת חיבור שיוגדר על ידי המרכז הארצי כ – "חיבור שרמתו גבוהה" ישנם דגשים רבים שחשוב לשים אליהם לב. במאמר זה הצגנו בפניכם רק חלק קטן מהם.
בספר החיבור שלנו תוכלו למצוא עוד הרבה מאוד כלים מעולים שיעזרו לכם להביא את כתיבת החיבור שלכם לרמה הגבוהה ביותר.